מי מרוויח משעון הקיץ?

כלכלה וצרכנות | תשתיות ואנרגיה
במקור נועד שעון הקיץ לסייע לנו לחסוך בחשמל בשעות הערב. אך התנאים השתנו והיום נראה שהתוצאה היא דווקא בזבוז של אנרגיה ושל כסף. אז למה ממשיכים להזיז את השעון?

 

הלילה ב-2:00 יזוזו מחוגי השעון – או יותר נכון, תשתנה השעה במכשירים הסלולריים – ושעון הקיץ ייכנס לתוקף. באמצעות הזזת השעון שעה אחת קדימה, יהיה יומם של אזרחי ישראל מסונכרן עם שעות האור, וכך נצא לעבודה באור יום וגם נהנה משעה של אור בסוף היום.

רובנו נהנים משעון הקיץ בגלל שאריות האור שמקבלות את פנינו ביציאה מהעבודה, וגורמות לנו להרגיש שניתן לנצל את סוף היום לבילוי איכותי עם המשפחה לאור השמש. אך הרעיון שבבסיס שעון הקיץ לא קשור לרווחת האדם בכלל, אלא דווקא לחיסכון באנרגיה. הרעיון הועלה עוד בשלהי המאה השמונה עשרה על ידי המדינאי והממציא האמריקאי בנג'מין פרנקלין, בעת שכיהן כשגריר ארה"ב בצרפת. פרנקלין שם לב שהצרפתים פעילים מאוד בשעות החשכה, וכך מבזבזים שעווה רבה במטרה להאיר את בתיהם בנרות. פרנקלין הציע לצרפתים לקום מוקדם יותר בקיץ – עונה שבה השמש זורחת מוקדם בבוקר – לעבוד בשעות האור ולישון בשעות החושך, וכך לחסוך המון שעווה.

עם התגברות התיעוש במאה התשע עשרה נוצר יום עבודה אחיד בעולם המערבי, ואיתו נולד צורך אמיתי להתאים את שעות העבודה לשעות האור. שעון הקיץ יושם לראשונה בגרמניה ב-1916, והוא נהוג כיום ברוב מדינות המערב.

עם זאת, בעקבות שינויים בהרגלי העבודה וצריכת האנרגיה, מחקרים מראים ששעון הקיץ כבר לא משרת את המטרה המקורית שלשמה הומצא. וכך, התומכים בשעון הקיץ מציגים בעיקר סיבות שקשורות לאיכות חיים, בריאות ובטיחות. המתנגדים, שהולכים ומתרבים, גורסים ששעון הקיץ גורם למעשה לבעיה של בזבוז אנרגיה, ושהמרוויחים העיקריים מהזזת השעון הן חברות הדלק ורשתות השיווק.

הייעוד המקורי של שעון הקיץ היה חיסכון באנרגיה. צילום: Reinis Traidas, Flickr
הייעוד המקורי של שעון הקיץ היה חיסכון באנרגיה. צילום: Reinis Traidas, Flickr

"מכביד על האימהות"

מאז קום המדינה הוקמו בישראל לא פחות מעשר ועדות שונות במטרה לבחון אם להנהיג שעון קיץ בישראל, ולאיזו תקופה. תיקון לחוק קביעת הזמן, שחוקק ב-2013, הציב את ישראל בקו אחד עם מדינות ה-OECD. כך, גם השנה יחל שעון הקיץ ביום שישי שלפני יום ראשון האחרון בחודש מרס, ויימשך 212 יום, עד ליום ראשון האחרון בחודש אוקטובר. במשך שנים היה נהוג בישראל שעון קיץ קצר יחסית, בין 163 ל-198 יום, בזמן שבאיחוד האירופי שעון הקיץ נמשך 211 יום ובארצות הברית הוא נמשך לא פחות מ-239 יום.

לבד מהנימוק הדתי להגבלת משכו של שעון הקיץ כך שיסתיים בהתאם למועדי החגים והימים הנוראים, בין נימוקי ועדות הכנסת השונות לאורך השנים ניתן למצוא טיעונים מעניינים שמשקפים את האתגרים והבעיות שהציב שעון הקיץ. ב-1953, למשל, טענו המתנגדים כי "שעון הקיץ מפריע לשנת התלמידים ואלו מתקשים להשכים בבוקר". בוועדה של 1956 טענו המתנגדים כי "עובדים יוצאים לעבודה מוקדם וללא ארוחת בוקר, דבר הגורם לליקויים בבריאות ולתאונות". כמו כן נכתב שם כי "ילדים מתקשים לשכב לישון, דבר המכביד על האימהות ולאורך זמן משפיע על בריאותן".

בשנת 1983 (ועדת ברעם) הציג המוסד לביטוח לאומי מסמכים המראים על עלייה במספר תאונות העבודה עם הנהגת שעון הקיץ. משרד התחבורה, מאידך, גרס כי מספר תאונות הדרכים צפוי לרדת עם הנהגת שעון הקיץ בעקבות נהיגה בשעות האור. הטיעונים בעד שעון קיץ כללו גם התייחסות ענפה לחיסכון באנרגיה, שהוערך אז ב-8.8 מיליון דולרים.

אך מה שהיה נכון בתחילת שנות השמונים לא נכון היום: החיסכון האנרגטי המושג בזכות האור הטבעי, שמאפשר להדליק את האורות שעה מאוחר יותר, בטל בשישים לעומת העלייה בצריכת החשמל שנובעת משימוש מוגבר במזגנים בשעות הערב החמות. מחקר רחב היקף שנערך באינדיאנה אושש טענה זו והטיל ספק בקביעה ששעון קיץ מועיל לסביבה.

כרזת תמיכה היסטורית בשעון הקיץ, ארצות הברית. צילום: Terri Kahrs, Flickr
כרזת תמיכה היסטורית בשעון הקיץ, ארצות הברית. צילום: Terri Kahrs, Flickr

שעון קיץ בחורף

שינוי בחוק שהוחל ב-2006 חייב את כל המחוזות במדינת אינדיאנה שבארה"ב להנהיג מדיניות של שעון קיץ. מכיוון שמרבית המחוזות במדינה לא הנהיגו שעון קיץ עד אז, שינוי המדיניות יצר "מעבדה טבעית" שאפשרה לבחון את השפעת יישום שעון הקיץ על צריכת האנרגיה הביתית.

באופן מפתיע, הנהגת שעון קיץ במדינה הביאה לעלייה של אחוז אחד בצריכת האנרגיה, ולא לירידה המיוחלת. החוקרים הסבירו שבעוד שהמעבר לשעון קיץ מביא לחיסכון בצריכת האנרגיה להארת הבתים, העלייה בביקוש לחשמל שנובעת מצורך גובר לקירור ולחימום מבטלת חיסכון זה. שעון הקיץ, שגורם לאנשים לחזור לבתים בשעות מוקדמות, שהן חמות יותר באופן יחסי, מגביר את הצורך בהפעלת מיזוג האוויר.

גם מחקר שנערך באוסטרליה לא מצא יתרון לשעון הקיץ מבחינת צריכת אנרגיה. החיסכון שהושג בשעות הערב נמחק בשעות הבוקר המוקדמות.

את הטענות הללו מחזק ד"ר שחר דולב, מנהל המחקר בפורום הישראלי לאנרגיה, ויש לו גם הצעה. "לדעתי יש להפוך את שעון הקיץ והחורף, ולהזיז את השעון קדימה דווקא בחורף", הוא אומר. לדבריו, בעוד שבעבר אנשים היו מגיעים לעבודה ב-6:00 או 7:00 בבוקר וחוזרים הביתה ב-16:00-17:00, כיום נהוג להגיע לעבודה ב-8:00-9:00 ולחזור הביתה ב-18:00-19:00. "הזזת השעון קדימה בחורף תאפשר לקום מוקדם יותר, כשעוד חשוך, אך לחזור הביתה כאשר עדיין יש אור, אפקט שלדעתי חשוב יותר לתחושות הנוחות האישית".

שעה נוספת של אור מגבירה את הצריכה ואת השימוש בדלק. צילום: Mike Mozart, Flickr
שעה נוספת של אור מגבירה את הצריכה ואת השימוש בדלק. צילום: Mike Mozart, Flickr

יותר אור, יותר צריכה, יותר דלק

לצד יתרונות בריאותיים ופסיכולוגים של שהייה ממושכת יותר באוויר הפתוח ובאור הטבעי, שעליהם מסכימים כולם, לשעון הקיץ יש גם השפעה על הרגלי הצריכה והניידות שלנו. "כשאתה נותן לאמריקאים יותר אור בסוף יום העבודה, הם יוצאים לפארקים ולקניונים, ולא – הם לא עושים את זה ברגל", אומר מייקל דאונינג, מחבר הספר "Spring Forward". לכן אין פלא שהתומכים הגדולים בשעון הקיץ בארה"ב – שנמשך, כזכור, שני שליש מהשנה – הם מנהלי איגוד חנויות הנוחות. שעון הקיץ מגדיל את רווחיהן, וכך גם את כמות הנסיעות ואת צריכת הדלק – עם הנזק הסביבתי שלצדם.

גם בישראל, הנהנים הגדולים מהנהגת שעון קיץ הם ענפי הבילוי, הפנאי והתיירות – שהארכת שעון הקיץ מגדילה את רווחיהם, לפי הערכות, ב-240 מיליון ₪. החיסכון האנרגטי שמביא איתו שעון הקיץ מוערך, לעומת זאת, ב-20 עד 50 מיליון ₪ בלבד.

רגע לפני הזזת השעון, הדעות באשר לשעון הקיץ עדיין חלוקות. בכל מקרה, גם השנה מחוגי השעון יקפצו ולפתע תהיה השעה בישראל 3:00. את הדיון בנושא ייאלצו לדחות לשנה הבאה.



אולי יעניין אותך