דירקטור: המקצוע הנחשק ביותר בישראל
אם אפשר ללמוד משהו ממספר האנשים שנרשמו כמועמדים ל"נבחרת הדירקטורים" בחברות הממשלתיות, הרי זה שמדובר במשרה נחשקת; מדוע כל כך הרבה אנשים רוצים להיות דירקטורים, האם התפיסה כי מדובר בעבודה קלה ומתגמלת נכונה ואיך מתמנים להיות דירקטורים?
- דירקטורים בנמל אשדוד פעלו לא כשורה, השר כץ בחר להתעלם
- "נבחרת הדירקטורים": 13.7 אלף מועמדים, 31% מהם נשים, 3% - ערבים
- רשות החברות רוצה הנדסאים כדירקטורים בחברות המדינה
עבודה קלה ומתגמלת?
ישנה תפיסה, שאינה בהכרח נכונה, שעבודת הדירקטור היא קלה ומתגמלת. אנשים אומרים לעצמם, אהיה דירקטור, אבוא לישיבה פעם בחודש, אוכל בורקסים ואקבל שכר נאה על העבודה. "זו תופעה קיימת. אנשים עדיין לא ערים לאחריות התפקיד וחושבים שניתן לבוא בלי להיות מוכנים לישיבות", אומר גרוס. המציאות היא שמעבר לזמן הדרוש כדי למלא כראוי תפקיד של דירקטור, ישנה גם אחריות מקצועית אישית שמוטלת על דירקטורים.
פרופ' יוסי גרוס "אני מאמין שצריך למלא את תפקיד הדירקטור בצורה רצינית. אני לא מאמין במילוי התפקיד בדרך של לבוא לסמן וי או להדפיס כרטיס, לקבל את הצ'ק וללכת הבייתה", אומר עו"ד מישל אוחיון, מייסד פורום הדירקטורים בישראל. לדבריו, דירקטור שעושה את עבודתו כמו שצריך אמור להשקיע מספר שעות לא קטן בהכנה לישיבות דירקטוריון וישיבות של ועדות. "ההגדרה שהשכר הוא שכר קל אינה נכונה", הוא אומר.
ניר זכלינסקי, אשר מלבד היותו נשיא וממייסדי איגוד הדירקטורים בישראל, גם משמש כדירקטור בבנק הפועלים ובשיכון ובינוי, מעיד כי היקף ההשקעה בתפקיד הוא די מאסיבי. לכן הוא באופן אישי לא מתפרש על מספר רב של דירקטוריונים. לדבריו, הוא מקדיש כשליש מזמנו לפעילות בדירקטוריונים.
היקף שעות ההשקעה של דירקטור משתנה בהתאם לגודל החברה, פעילותה והמצב בו היא נמצאת, אומר אוחיון, אך מדובר במינימום של עשר שעות חודשיות וזה יכול להגיע גם לעשרות רבות של שעות בחודש.
מלבד השעות שיש להשקיע בתפקיד ישנה גם אחריות מקצועית שמוטלת על דירקטורים. "אנשים אינם ערים לכך שגם בחברות וגם פרטיות אחריותו של דירקטור נבחנת לפי מבחן של מקצוען סביר. מיום שחוק החברות נכנס לתוקפו הסטטוס של דירקטורים השתנה כך שהם נבחנים לפי מקצוען סביר ולא לפי מבחן של אדם סביר. אם לדוגמא אני רופא ורואה מישהו נופל ברחוב, תידרש ממני מיומנות רבה יותר מאשר אדם רגיל בטיפול בו. אנשים אינם ערים לכך שלהיות דירקטור הפך למקצוע", אומר גרוס.
שכר הדירקטורים
עו"ד מישל אוחיון צילום: גלית שביט
בחברות הממשלתיות וגם בציבוריות שכרם של הדירקטורים מפוקח. בחברות הממשלתיות ישנו שכר מקסימלי קבוע לדירקטורים לפי סיווג החברה הממשלתית ואילו בחברות הציבוריות, הנסחרות בבורסה, ישנו שכר מינימאלי ומקסימלי הקבוע בחוק עבור דירקטורים חיצוניים ודירקטורים חיצוניים בעלי מומחיות פיננסית. למרות שהחוק מתייחס רק לדירקטורים חיצוניים, הנוהג בחברות הוא שלרוב מיישרים קו עם שכר שאר הדירקטורים גם עבור דירקטורים שאינם מוגדרים כחיצוניים. כאמור, בחברות הממשלתיות השכר הוא נמוך יחסית, אבל גם שם דירקטור שמכהן במספר חברות יכול להגיע לשכר נאה. בחברות הציבוריות, במיוחד אם הדירקטור יושב במספר חברות, התגמול יכול להגיע כבר לסכומים מאוד גבוהים. "אני חושב שלתוך המשוואה של השכר צריך להכניס את פרמיית הסיכון. יש סיכון בלהיות דירקטור ולכן כשמשקללים את כל הגורמים זה לא נכון לדבר על השכר כגבוה. מה עוד שישנה כוונה לעודד אנשים טובים להגיע לתפקידי דירקטור ולכן לא צריך לנהוג בעניין הזה בקמצנות", אומר אוחיון.
דירקטורים שמכהנים במספר חברות ציבוריות יכולים בקלות להגיע לשכר מינימאלי של עשרות אלפי שקלים בחודש. ניקח לדוגמא את פרופ' אריה עובדיה אשר כיהן בשנה שעברה בלא פחות משבע חברות ציבוריות וכן בחברות פרטיות. עובדיה כיהן כדירקטור בבזן, שטראוס גרופ, מפעלים פטרוכימיים, אלרון, קומפיוג'ן, גירון וסקיילקס. שכר שמשלמות חברות פרטיות אינו מפוקח ואינו מדווח ולכן ניתן להתייחס רק לשכרו בחברות הציבוריות. לפי ההון העצמי של החברות הן מדורגות בחמש דרגות כאשר שכר הדירקטורים המקסימלי עולה בהתאם. בחוק מפורט שכר שנתי וכן שכר עבור כל ישיבה בה משתתף הדירקטור, כדי לחשב את השכר לקחנו בחשבון השתתפות ב-12 ישיבות בשנה. במרבית החברות מכהן עובדיה כדירקטור מומחה, אמנם הוא אינו דירקטור חיצוני במרבית החברות אך בהתאם לנוהג של השוואת המשכורות לכל הדירקטורים שכרו המינימאלי על כהונתו כדירקטור בשבע החברות הציבוריות הסתכם ב-457,120 שקל לשנה, כ-38 אלף שקל בחודש. שכרו המקסימאלי בהתאם למגבלות הקבועות בחוק מגיע כבר ל-1,060,520 שקל שמסתכמים בכ-88 אלף שקל בחודש.
אבי זיגלמן, כיהן לפי הדו"חות השנתיים של שנת 2012 בחמישה דירקטוריונים של חברות ציבוריות: בבנק מזרחי-טפחות, אורמת, גינדי השקעות, כלל ביטוח ותפרון. בחלק מהחברות היה דירקטור חיצוני ובכולן נחשב כדירקטור מומחה. שכרו השנתי המינימלי מסתכם ב-312,320 שקל לשנה, שהם כ-26 אלף שקל בחודש. דירקטור נוסף שכיהן באותה השנה בחמש חברות ציבוריות הוא מאיר יעקובסון ששימש כדירקטור בכלכלית ירושלים, אילקס מדיקל, אבגול, דלק פטרוליום ופלייט מדיקל. הוא נחשב כדירקטור מומחה ולכן שכרו המקסימלי יכול היה להגיע ל-705,760 שקל, או כ-59 אלף שקל בחודש. אורלי ירקוני, כיהנה ב-2012 כדירקטורית באמות, מנורה מבטחים החזקות, פלסטו שק וביוקנסל. שכרה המירבי באותה שנה הגיע ל-589,460 שקל או כ-50 אלף שקל בחודש. במידה והייתה מקבלת רק את השכר המינימלי הקבוע בחוק הייתה משתכרת 261,540 שקל באותה השנה, כ-22 אלף שקל בחודש.
מה צריך כדי להיות דירקטור?
היום כדי להיות דירקטור בישראל לא צריך הרבה, או כפי שאומר גרוס, "צריך רק תעודת לידה". למעט עבור דירקטורים חיצוניים, אין דרישות להכשרה או תנאי קבלה כדי לכהן כדירקטור בחברה ציבורית. עם זאת לדעתו של אוחיון אין ספק שדירקטור זה מקצוע ולמרות שאין דרישה פורמאלית לקבל הכשרה - יש צורך בכזו. "בכל העולם כבר מתייחסים לתהליכי קבלת החלטות של דירקטורים כדבר שמחייב מקצוענות ומומחיות. לפני 15 שנה היו גם כאלו שחשבו שזה לא מקצוע להיות יועץ השקעות או מנהל תיקים השקעות. כך גם חשבו שלהיות מתווך זה לא מקצוע והיום זה מקצוע בר רישיון. אני חושב שצריך להגדיר תנאים לכשירותם של דירקטורים כי כאשר דירקטורים מפשלים יש לכך השלכות רוחב מאוד משמעותיות", אומר אוחיון.
חדר ישיבות, דירקטוריון, כח כסף והשפעה צילום: שאטרסטוק קיימים היום קורסי הכשרה רבים לדירקטורים במקומות כמו לה"ב, המי"ל, אוניברסיטת בר אילן, המרכז הבינתחומי ולשכת עורכי הדין. ההכשרה הזו, אומר זכלינסקי, היא הכשרה תיאורטית ופחות מעשית. עם זאת, עבור אדם שרוצה להיות דירקטור ניתן להתחיל בקורס דירקטור בסיסי. "הבעיה היא שאנשים עושים את הקורס ואז מגלים שהתהליך הנדרש בשוק כדי להיות דירקטור הוא הרבה יותר מורכב", הוא אומר.
ניר זכלינסקי זיו מנדל, מנכ"ל המרכז הישראלי לניהול (המי"ל) אשר מפעיל קורסים להכשרת דירקטורים אומר שאדם שרוצה להיות דירקטור צריך להיות בעל היכולות והידע, "אבל כמו כל מקצוע כדי להקדם צריך שתהיה לך רשת הקשרים המתאימה, ואת הסיטואציה הנכונה כדי להתקבל". האנשים שמגיעים לקורסים להכשרת דירקטורים הם בדרך כלל כאלו שמנהלים אירגון, או שיש להם ניסיון מעשי או מקצועי כעורכי דין או רואי חשבון, אומר מנדל. לא מדובר בחיילים משוחררים שמחפשים שתפקידם הראשון בעולם העבודה יהיה דירקטורים. לדבריו כדי להיות דירקטור כדאי לצבור ניסיון מעשי, לעשות הכשרה ולהבין מה המשמעות של להיות דירקטור. בהתאם לחברה או סוג החברות בהם שואפים להיות דירקטור צריך גם לפעול להקים ולתחזק רשת קשרים מתאימה.
הכשרה זה חשוב, אבל הדרך למינוי כדירקטור עוברת בעיקר בקשרים בינאישיים. "מה שדרוש כדי להתמנות לדירקטור זה קשר. קשר אישי או קשר מקצועי", אומר גרוס. לדבריו, כאשר מישהו כבר מתמנה לכהונה בדירקטוריון ומכיר שם דירקטורים אחרים הסיכוי שלו לקבל מינוי בחברות נוספות גדל כי הוא יוצר קשרים נוספים.
מי שרוצה להצליח להגיע לפוזיציה של דירקטור יכול להציע את עצמו במקומות בהם יש אפשרות לבצע השמה של דירקטורים, אומר אוחיון. בנוסף לדבריו, "ישנה היוזמה המאוד ברוכה של רשות החברות הממשלתיות שהודיעה על איוש דירקטוריונים בחברות ממשלתיות על ידי אנשים שיש להם כישורים מיוחדים כתחליף למינויים פוליטיים". עם זאת, המצב שקיים היום הוא שהיכולת להגיע לתפקיד של דירקטור תלויה במידה רבה באנשים אותם אתה מכיר.
דירקטורים סידרתיים
זיו מנדל צילום: קובי קנטור כאמור, ישנם דירקטורים שמכהנים גם בחמש חברות ויותר, ויכולים להתפרנס רק מתפקידם זה. גרוס מבחין בין דירקטורים שכבר אין להם תפקיד נוסף על היותם דירקטורים וכאלו שזה אינו עיסוקו העיקרי. לדבריו לגבי כאלו שאינם עוסקים בדברים נוספים כהונה בארבע או חמש חברות ציבוריות זה מספר סביר מכיוון שמתכנסים לא יותר מפעם בחודש. בנוסף לעניין הזמן, יש גם חשש לניגוד עניינים אצל דירקטורים שמכהנים במספר חברות. "היום אין ספק שלהבדיל מבעבר אדם לא יכול לכהן בשתי חברות שיש ביניהן תחרות, אך ישנה גם שאלה של ניגוד עניינים פנימי. למשל, אם אתה עוסק בבניה וגם יושב בדירקטוריון של חברה ציבורית שעוסקת בבניה", אומר גרוס.
לגבי 'דירקטורים סידרתיים' אומר אוחיון כי " תופעות של אדם אחד שמכהן ב-15 דירקטוריונים, זה נראה לא הגיוני. אני חושב שהגבלה לכמות של חמישה דירקטוריונים היא הגבלה סבירה. כשמדובר בכהונה בתאגיד גדול, כמו למשל בבנק גדול, מדובר על סדר גודל של שליש משרה, זה המון שעות עבודה ולכהן בכמה דירקטוריונים במקביל זה פשוט לא הגיוני".
