רכבי "אפס ק"מ יד ראשונה": לחסוך עשרות א' ש' בקניית רכב

איזה עיוות כלכלי יוצר ערוץ השיווק "האלטרנטיבי" של חברות הליסינג, ולמה הרגולטור אדיש? ■ המחירים נמוכים בשיעור דו-ספרתי ממחיר המחירון, המכירות נוסקות, נתח השוק גדל - האם מדובר במהפכה צרכנית או בועה מסוכנת?

דוח מסירות הרכב החדש בישראל נחשב באופן מסורתי אינדיקציה כלכלית חשובה ומדויקת. הדוח, המבוסס על נתוני משרד הרישוי, נתפס כמדד ל"מצב הרוח" של בתי האב ולאופטימיות שלהם, להיקף הכסף הפנוי במשקי הבית, ליציבות התעסוקה בחברות הגדולות עם ציי רכב ועוד. ניסיון של שנים מראה ששינויים במשק ובמצב הכלכלה משתקפים באופן מדויק בהיקף המסירות השנתי של רכב בישראל, ולעתים גם בהיקף הרבעוני.

אשליה של שגשוג

אם מפעילים את המדד הזה על נתוני המסירות של 16 החודשים האחרונים מתקבל הרושם שהאופטימיות ותחושת הביטחון הכלכלי של משקי הבית והמעסיקים בישראל מעולם לא היו גבוהים יותר. השבוע, למשל, פורסם דוח המסירות של השליש הראשון של 2015, שהראה כי בארבעה חודשים בלבד נמכרו בישראל קרוב ל-100 אלף כלי רכב חדשים - קצב שנתי תיאורטי של כ-300 אלף מכוניות בשנה.

אם יש פער בין נתוני מסירות הרכב החדש ל"תחושת הבטן הכלכלית" שלכם, זה לא במקרה. בשנים האחרונות נכנסו לנתוני המסירות גורמי הטיה חזקים, שמרחיקים אותם מהגדרה של מדד אמין למצב המשק.

יש לכך שתי סיבות עיקריות. הראשונה, שהזכרנו לא פעם, היא הריבית האפסית במשק והקלות הבלתי נסבלת שבה מחלקים גופי המימון אשראי לרכישת רכב חדש. המצב הזה מזכיר לא מעט את עידן משכנתאות הסאב-פריים בארה"ב והוא גורם לבתי אב רבים לבצע עסקאות שספק אם יש בהן היגיון כלכלי. במקביל עולה רמת הסיכון של המלווים.

הסיבה השנייה, הגלויה פחות, היא שחלק הולך וגדל מכלי הרכב שעוברים רישוי ונכנסים לסטטיסטיקת המסירות החודשית והשנתית הם כלי רכב שעדיין לא עלו על הכביש אלא רק נרכשו למלאי ע"י חברות הרכב וההשכרה, במטרה שיימכרו בשלבים מאוחרים יותר ללקוחות פרטיים, מה שמכונה בסלנג "רכבי אפס קילומטר יד ראשונה".

המכירות למלאי נוסקות

השאלה המעניינת היא עד כמה גדולה ההטיה הזאת או במילים אחרות, כמה גדול משקלם של כלי הרכב שנמכרים "בכאילו" מכלל נתוני המכירה. קשה לדעת מהי התשובה המדויקת. יבואני הרכב אינם ששים לפרסם את הנתונים של "מכירות הסטוקים" ומקור הנתונים היחיד הוא הדוח השנתי של רשות המסים.

למרות זאת, קירוב מושכל מגלה תוצאות מדאיגות. הנתון הרשמי האחרון לגבי היקף ה"אפס קילומטר יד ראשונה" פורסם בדוח רשות המסים לשנת 2013 ובו נאמר שהיקף הרכישות של הלקוחות המוסדיים לצורך עסקאות מכירה משנית עמד על כחמישית מהיקף הרכישות של השוק המוסדי באותה שנה. חישוב מקורב מגיע לכ-18 עד 20 אלף כלי רכב, שהם בסביבות 7%-8% מכלל המכירות השנתיות.

אולם בענף הרכב מעריכים שבשנתיים שחלפו מאז עלה היחס הזה לכ-10% עד 12% מהשוק. הסיבה העיקרית לכך היא הצניחה בשער האירו וחולשתו המתמשכת של הין, שהגדילו משמעותית את המרווחים של היבואנים, את יכולתם לתת הנחות לחברות הליסינג.

בהתאם זינקו גם פערי הארביטראז' בין "מחירי המחירון" הרשמיים לצרכן הפרטי והמחירים לחברות הליסינג - פערי מחיר שיכולים להגיע בקלות ל-25% ממחיר המחירון והופכים את העסקה לכדאית עבור חברות הליסינג. סיבה נוספת היא, כאמור, זמינות האשראי בריבית נמוכה, שמאפשרת לחברות הליסינג לרכוש "סטוקים" מחוץ לתזרים.

נתון של 12% מהשוק אולי נשמע לא מרשים במיוחד, אבל כאשר מבצעים סינון ומיקוד של הנתונים מגלים שהוא הופך להיות משמעותי מאוד בפלחים ובמותגים מסוימים. כך, למשל, אפשר להוריד מסך המסירות הכולל את פלחי היוקרה, הפרימיום, מכוניות המנהלים הגדולות, המסחריות והטנדרים שבהם היקף תופעת ה"אפס קילומטר" זניחה.

אפשר להוריד מהסך הכולל גם מותגים מרכזיים, שפועלים באופן אקטיבי כדי למנוע או לפחות לצמצם למינימום את הפצת כלי הרכב שלהם בערוץ המקביל לצורך הגנה על המותג. שתי דוגמאות הן טויוטה והונדה, שנוכחותן כחדשות בערוצי השיווק האלטרנטיביים היא מזערית עד אפסית.

לאחר אלימינציה, הנתח היחסי של רכבי ה"אפס קילומטרים" נוסק עד כמעט 20% מהמכירות של מותגים ספציפיים ובפלחים כמו מכוניות משפחתיות של "ציים", מכוניות סופר-מיני ומכוניות מיני. עבור מותגים מסוימים, מדובר בחלק מוחשי מאוד מהמסירות החודשיות ובסוג של מכירה כמעט ממוסדת, כלומר הן רוכשות ומייבאות חלק מכלי הרכב במיוחד עבור מכירה דרך חברות הליסינג.

בהערת אגב נציין, שלפחות חלק מהמכוניות השייכות לאותה סטטיסטיקה של "אפס קילומטרים יד ראשונה" הן מכוניות שלא הצליחו להימכר על ידי היבואנים במשך קרוב ל-12 חודשים ולפיכך נמכרו לערוצי ההפצה האלטרנטיביים כברירת מחדל. אבל אין ספק שהרוב המוחלט הן מכוניות "טריות". גם הכמויות הגדולות של כלי רכב ששוחררו בדצמבר אשתקד כדי להקדים את עדכון המס הירוק יוצרות עדיין לחץ על השוק.

מהפכה צרכנית או בועה מסוכנת?

לא צריכים לבצע מניפולציות מסובכות על נתוני המסירות כדי להגיע למסקנה שמשקלן של מכוניות "האפס קילומטרים" נוסק. מה שהיה פעם פעילות כמעט חשאית הופך כיום לפעילות גלויה לגמרי. בעיתונות היומית אפשר למצוא כיום מודעות רחבות ידיים של חברות ליסינג המציעות מגוון רחב של "דגמי 2015 עם אפס קילומטרים".

גם האתרים שמתמחים בקישור בין לקוחות לבין מפיצים של מכוניות "אפס קילומטרים" רוחשים פעילות. באתרים דוגמת "קאר קוסט" ו"מוטו דיל" מוצעים בימים אלה קרוב ל-40 (!) דגמים שונים עם אפס קילומטרים - החל במכוניות "סופר מיני" וכלה בג'יפים גדולים ומהודרים. ההנחות ממחיר המחירון נעות בין כ-10% בקצה התחתון ועד אזור ה-30%.

במקרים רבים מדובר בדגמים ותיקים המתקרבים למועד החלפת המודל, אבל מצאנו אפילו דגמים שרק לאחרונה הושקו רשמית בישראל וכבר מצאו את דרכם לרשימות ה"אפס קילומטרים". אפילו התופעה של רישום רכב אפס קילומטרים על שם הלקוח כיד ראשונה (ולא כיד שנייה כאשר היד הראשונה היא חברת הליסינג), שבעבר הייתה "טאבו", מתבצעת כיום אצל חלק מהמפיצים. אולי לא באופן נרחב, אבל עדיין מדובר בעליית מדרגה.

האופטימיסטים יכולים לראות בתופעה סוג של "מהפכה צרכנית", כפי שאכן כמה מאנשי הרגולציה הממשלתית והשווקים מיהרו לכנותה; תופעה הנובעת מכוחם של צרכנים ורפורמטורים ממשלתיים, אבל האמת היא שמדובר בעיוות המנפח את הבועה הכלכלית בשוק הרכב לממדים קיצוניים.

כאמור, זכות הקיום היחידה של הערוץ האלטרנטיבי היא קיומם של מחירונים "רשמיים" גבוהים ומנופחים של כלי רכב חדשים, שאינם משקפים את המחירים האמיתיים ואת יכולתם של היבואנים לתת הנחות ללקוחות הקצה. המחירונים הפיקטיביים הללו יוצרים מעין "יקום כלכלי מקביל" ועיוות רב-שכבתי: כל השחקנים בשוק, למעט כמה לקוחות פרטיים תמימים, יודעים שמחירי המחירון אינם ריאליים. למרות זאת הם עדיין הבסיס למחירי מחירון המשומשות, שלפיהם מחושבים מחירי הביטוח; לעלויות שווי השימוש; לערכים המאזניים של ענף הליסינג וההשכרה; לביטחונות כנגד הנפקות אג"ח במיליארדים לשוק ההון; ולבטוחות כנגד אשראי בנקאי ופרטי בהיקף של עשרות מיליארדים.

הבלון הזה ממשיך להתנפח מחודש לחודש בעידודם של הרגולטורים, או לכל הפחות בתוך התעלמות טוטאלית מצדם. בקיצור, בפעם הבאה שאתם קוראים את דוח מסירות הרכב, השאלה שצריכה באמת להישאל היא כמה כלי רכב מצאו לקוחות אמיתיים וכמה הצטרפו ל"בועה" המתנפחת.

דוגמאות לפערים בין מחירי המחירון
 דוגמאות לפערים בין מחירי המחירון