הגאווה האנושית, אליה מחנכים אותנו, השכל האנושי, מסרב לקבל שהוא מוגבל.
גם פרשת נדב ואביהו, בני אהרון הנשרפים בהיכנסם אל הקודש, מוגדרים על ידי חז"ל מצד אחד כחוטאים. בהקריבם אש זרה לפני השם. אך משה מנחם את אחיו הגדול אהרון באמירה שנדב ואביהו גדולים ממשה ואהרון, שנאמר: בקרובי אקדש.
הידע האלוקי סובל הפכים מה שהמוח האנושי אינו יכול להבין. כאן בא המקום של האמון והאמונה, שהם למעלה מטעם ודעת, שהם מעל להיגיון האנושי. שלמה המלך מציע להורים ומורים: "מנעו בניכם מן ההיגיון". לא תמיד ההיגיון האנושי יכול להסביר הכל. רבי נחמן מברסלב גם אומר שלפעמים צריך לשים את השכל בצד ולהתחבר להשם דרך הלב המבין יותר. אחרי מגילת האסתר של פורים שם לא מופיע שם השם בגלוי, באה פרשת פרה אדומה להכין אותנו לחג הפסח. כל ההבדל בין חמץ למצה הוא בסך הכל פעוט ביותר. גם בהבדל המילולי בין חמץ למצה וגם בהרכב הזהה לחלוטין של מים וקמח. ההבדל היחידי הוא ההתנפחות, הטפיחה הרומזת לגאווה של החמץ.
חז"ל ממליצים לנו לא להחמיץ את המצוות. המצוות הם אמצעים לקרב אותנו לאבינו שבשמים ולהיות בצוותא איתו. ואתם הדבקים בהשם אלוקיכם חיים כולכם היום. בעתיד הקרוב תהיה הארץ מלאה את השם כמים לים מכסים וכולם ידעו את השם. ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד.
שבת שלום ומבורך, הרב אשר כורסיה ומשפחת האולפנה
|