היזמים התחייבו לתשואה גבוהה, בטוחה ומהירה. אחרי משבר הנדל"ן העולמי הסתבר שהבטחותיהם היו ריקות מתוכן. נקבע כי השניים הטעו את המשקיע והפרו את חובת הנאמנות כלפיו.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע לאחרונה כי היזמים דוד וצדוק שמואלי, ששכנעו יהלומן להעביר לידיהם מיליוני שקלים להשקעה בנדל"ן ברומניה, הטעו אותו, הפרו את חובת הנאמנות כלפיו ונהגו בחוסר תום לב. השופטת הבכירה רחל ברקאי הורתה להם להחזיר לו את כספו, סכום שבתוספת הפרשי הצמדה וריבית מגיע לכ-4 מיליון שקל. עם זאת, היא החליטה שלא לפסוק למשקיע פיצויים נוספים משום שהלך שבי אחר הבטחות היזמים והתעלם מהסיכונים.
סוחר היהלומים הכיר את האחים שמואלי ב-2007 בנסיבות חברתיות ושוכנע על-ידם להשקיע כ-1.2 מיליון דולר בנדל"ן ברומניה. השניים הבטיחו לו שמדובר בהשקעה בטוחה שתניב לו תשואה גבוהה ושיחזירו לו את כספו בתוספת רווחים מתי שיבקש.
האחים לא החתימו את היהלומן על הסכם אך לאורך תקופה דאגו לטפח עמו יחסים קרובים והציגו לו אנשי עסקים רבים שהצטרפו להשקעה, ולכן הוא בטח בהם.
חודשים ספורים לאחר שהעביר את הכספים הוא ביקש חלק וקיבל 300 אלף דולר בלבד. ברבות השנים הוא הבין שלא יזכה לקבל את כספו לא כל שכן את הרווחים שהובטחו לו, וב-2015 הגיש נגד האחים תביעה להחזר כספי ההשקעה ולפיצוי על הנזקים וההפסדים שנגרמו לו.
בתגובה לתביעה טענו האחים כי התובע העביר להם כספים לרכישת נדל"ן ולא לצורכי השקעה – וזה אכן נרכש באמצעות חברה שהקימו ברומניה ונרשם על שמה כיוון שרק תושבי רומניה רשאים להחזיק בנדל"ן.
לדבריהם, התכנון היה להשביח את הקרקעות שנרכשו ולמכור אותן ברווח אך המשבר העולמי ב-2008 טרף את הקלפים והביא לצניחת מחירים קיצונית שממשיכה עד היום, ולכן הן עדיין לא נמכרו.
ניצלו משקיעים תמימים
השופטת הבכירה רחל ברקאי האזינה לעדויות של משקיעים נוספים שהלכו בעיניים עצומות אחר היזמים, וקבעה כי השניים ניצלו והטעו אנשים תמימים וחסרי הבנה בנדל"ן. הם שכנעו אותם להעביר לידיהם סכומי עתק תוך שרכשו את אמונם וגרמו להם להאמין שהכסף נמצא בידיים טובות ועתיד להניב להם רווחים עצומים.
אלא ששני האחים, אנשי נדל"ן מנוסים, לא טרחו ליידע את המשקיעים שהשקעה בנדל"ן יכולה להיות גם הפסדית משום שזוהי המציאות הכלכלית של השוק. בנוסף, הם לא דאגו להחתים את המשקיעים על הסכמים מסודרים שיבטיחו את ההשקעה ואת התחייבויותיהם.
בתוך כך השופטת קבעה כי גרסת האחים שלפיה העסקה הייתה לרכישת נדל"ן לא הוכחה ואף נסתרה בעדויות ובראיות, שאישרו כי החברה שהקימו הייתה קרן השקעות. אמנם, השופטת לא סברה כי היזמים ניסו לרמות את תובע אך היא קבעה כי הם נהגו ברשלנות, הטעו אותו, הפרו את חובת הנאמנות כלפיו, נהגו בחוסר שקיפות, הבטיחו לו הבטחות חסרות בסיס והציגו בפניו מצגי שווא.
על כן, השופטת קבעה כי התובע זכאי לקבל את כספו חזרה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מאוגוסט 2008. השופטת לא פסקה לתובע פיצוי נוסף "מחמת אשם תורם שמן הראוי לייחס לו בהתנהלותו הרשלנית, משבחר ללכת שבי אחר דוד וצדוק בעיניים עצומות כשהוא מסכן את כספו בהשקעת נדל"ן בחו"ל, בלתי מסודרת ומבלי להסתייע בליווי מקצועי...".
בסך הכל חויבו היזמים לשלם לתובע כ-4 מיליון שקלים בנוסף להוצאות משפט של 100 אלף שקלים.
- ב"כ התובע: עורכי דין ללקין ודחוח
- ב"כ הנתבעים: עורך דין רון בר ניר, עורך דין מסחרי שי בר ניר
עו"ד פז יצחקי וינברגר
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין