חגית ביליה (נולדה בדצמבר 1966), המוכרת בשם לייזה פאנלים, היא בלוגרית ומחברת ספרי בישול ישראלית.
כמה עובדות שאולי לא ידעתם על חגית ביליה /לייזה פאנלים:
לייזה פאנלים הוא שם העט והאלטר אגו של חגית ביליה. לדבריה, "לייזה פאנלים היא הניגוד המושלם בין הזוהר, הגוזמה והרגליים של לייזה מינלי, לבין עבודות הבית, הדכדכת והרגליים הכואבות – הפאנלים".
בראיון עיתונאי סיפרה על תחילת דרכה בכתיבה: "כשלמדתי בחדרה בבית הספר 'אחד העם' כתבתי בעיתון חדרה. היתה לי מחלה של חריזה וכל הזמן הייתי חורזת לאנשים מקאמות לימי הולדת [...] אני אוהבת יותר לכתוב מלקרוא. עוד כשהייתי ילדה, תמיד אהבתי להצחיק ולכתוב. אגב, אני הרבה יותר מצחיקה בכתיבה מאשר במציאות. מזמינים אותי להרצות בנושאים של קריירה בעידן החדש, על איך לעשות קריירה מהבית, וכשאני באה, מצפים למישהי כמו עדי אשכנזי שתקרע אותם מצחוק. אני אומרת להם חבר׳ה, זה לא עובד ככה".
כשהיתה בת 18 החליטו הוריה להגר לארצות הברית. "אבא קיבל את הפליפ ממלחמת לבנון, הרגיש שהוא מוכרח שינוי", סיפרה בראיון עיתונאי. "אז הם עברו לפלורידה עם שני האחים הקטנים שלי". ביליה החליטה להישאר בארץ ומאז מכנה את עצמה "חיילת בודדה".
"כשההורים שלי עזבו, המטבח פתאום נראה לי כמו המקום הכי בטוח שיש", סיפרה בראיון עיתונאי. "הייתי חוזרת מהצבא, חיילת בודדה בשכונת האוצר בחדרה, וזה היה נורא עצוב אז הייתי מבשלת. רות סירקיס הפכה לחברה הכי טובה שלי. הייתי מכינה ומחלקת לשכנים או אוכלת עם חברות שלי. שם זה התחיל, ומאז המטבח זה המקום שלי. כשטוב לי או כשרע לי, לא משנה מה, אני נכנסת לשם".
12 שנים עבדה חגית ביליה כמנהלת הקריאטיב והפיתוח בנגה תקשורת. במסגרתו תפקידה פיתחה, בין השאר, סדרות לערוץ הילדים ולערוץ 8. כאשר נולדה בתה הרביעית דריה (לאחר יהלי, רויו ודניאל), החליטה שמיצתה את הקריירה כשכירה ועברה לזירה הביתית: ארבעה ילדים, כביסות, בישולים ועוד מטלות שגבו מחיר נפשי.
במרץ 2011 פתחה את הבלוג המצליח שלה. בן זוגה, גיא בהר, היה ממקימי אתר הבלוגים סלונה. לדבריה, הסיפורים שלו על מה שנבנה שם יצרו אצלה איזה זמזום שהפך לבלוג שלה. בתחילה שמרה על פרטיותה מאחורי האלטר אגו לייזה פאנלים, אך מדיניות השקיפות של פייסבוק אילצה אותה לחשוף את זהותה ב-2016. "זה מהמם לכתוב בשם בדוי", סיפרה בראיון עיתונאי. "זה נותן חירות בראש לצאת למסע הזה עם דמות אחרת. אני לא אוהבת חשיפה, אני לא רוצה שיראו את הפנים שלי".
ביליה הפכה למעצמת רשת וכיום נרשמות מאות אלפי כניסות שנתיות לבלוג שלה ויש לה עשרות אלפי עוקבים בפייסבוק ובאינסטגרם.
הוצאת מודן יזמה את ההצעה להפוך את הבלוג לספר, והשאר היסטוריה הכוללת עד עתה את הספרים ספר המטבח של לייזה פאנלים, לייזה פאנלים - יומן מטבח קטן של עקרת בית גדולה, לייזה פאנלים - קל, קל, קל ולייזה פאנלים - לפני, אחרי ותוך כדי, כולם בהוצאת מודן.
בשנת 2018 נבחרה ביליה לאחת מחמישים הנשים המשפיעות של פורבס ישראל. בראיון לפורבס בחרה בשתי דמויות מעוררות השראה, המלוות אותה מאז ילדותה: "ג'יין גודול, האישה הראשונה של הקופים, וג'ואן ריברס, האישה הראשונה של הסטנדאפ. אחת התחקתה אחרי התנהגות השימפנזים במשך עשרות שנים וקרעה את הג'ונגל ללא פחד ומורא, והאחרת התחקתה אחרי התנהגות בני האדם במשך עשרות שנים וקרעה אותנו מצחוק ללא פחד ומורא. שתיהן היו חלוצות, ראשונות וכל כך אהבו את מה שעשו. שתי מופלאות בעיניי".
לדבריה, "לייזה היא הקיצון שלי. אני אדם הרבה יותר אפרפר ממנה. כשקורה ללייזה משהו, זה קורה לה עד הסוף, ואני הולכת איתה. יש לי המון סימפטיה אליה. היא מבשלת מאוד טוב. אם הייתי צריכה לעשות סדרה על לייזה פאנלים, הייתי לוקחת בחורה צעירה ממני בעשר שנים עם ארבעה ילדים שמנסה לחיות בתל אביב. היא מאוד מבורדקת אבל אוכל במטבח תמיד יש אצלה. בזה היא מאוד טובה. כל יום אצל לייזה זאת הרפתקה. כל יום קורה לה משהו מצחיק אחר. ואני, כמוה, מחפשת בכל דבר את הזווית המצחיקה. היא מאוד עצבנית וחסרת טקט, והיא תמיד יוצאת כשידה על התחתונה. היא לוזרית כזאת, ותמיד מוצאת את עצמה בסיטואציות מביכות".
"התגובות שאני מקבלת מנשים מעוררות השראה והזדהות, ובלי טיפה אחת של פלצנות", אמרה בראיון עיתונאי. "אני מתה על זה, החיבוק הזה שלהם מעיף אותי למעלה, כך שאם את רואה בשדרות רוטשילד אישה קטנה שמתרוממת 10 ס"מ מעל האדמה, תדעי שזו אני. אני רואה אותן וכל כך מבינה את האימא שרוצה לתת לילדים ולבית שלה את הכי טוב שיש ועדיין חייבת לענות לטלפון מהעבודה, ומתה ללכת לפדיקור או לשיעור פילאטיס אבל צריכה להישאר".
חגית ביליה כתבה גם שני ספרים לילדים, לג'ירפה נתפס הצוואר וספר מצחיק טעים, שניהם מתעסקים בחברות ואיך לא - באוכל.
