ועידות האומות המאוחדות לשינוי אקלים
.jpg) | |
| סינוף בינלאומי | אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים - UNFCCC |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1995–הווה (כ־29 שנים) |
  | |
ועידות האומות המאוחדות לשינוי אקלים (באנגלית: United Nations Climate Change conference; ידועה גם כ-"ועידת האקלים של האו"ם") מתכנסת אחת לשנה, במסגרת אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים (UNFCCC). הוועידה מתכנסת כדי לדון בהתמודדות עם שינוי האקלים העולמי; כדי לנהל משא ומתן על אמנת קיוטו - הדן בהפחתת פליטת גזי חממה במדינות המפותחות; וכדי לדון בהסכם פריז, העוסק בנושא דומה. גם למדינות שאינן חלק מאמנת קיוטו ישנה זכות לנכוח בוועידה, במעמד משקיף.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשל שינויי האקלים הכוללים התגברות מקרי קיצון של סופות ובצורות בעולם, אשר מושפעים לדעת רוב המדענים בידי האדם במידה רבה - עלה צורך בהתארגנות בינלאומית לצורך טיפול במצב. החשש הוא מהתעצמות מקרי הקיצון אקלימיים, והפיכתם לתדירים יותר ויותר - מצב העלול להביא לרעב ומלחמות בכל פינה בכדור הארץ. כבר בשנת 1992 התכנסה בברזיל ועידת פסגה של האו"ם, שנקראה פסגת כדור הארץ. במסגרת הוועידה נחתמו מספר הסכמים ונוצרו תוכניות, כגון אג'נדה 21. בין היתר, נחתמה אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים (UNFCCC) (אנ'), אשר מהווה את המסגרת להתכנסויות השנתיות של הוועדה.
תקצירי התכנסויות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
1997: COP3 - קיוטו, יפן[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פרוטוקול קיוטו
התכנסה בדצמבר 1997 בעיר קיוטו, יפן. במהלך פגישה זו נחתם פרוטוקול קיוטו, המחייב את המדינות החתומות עליו להפחית פליטת פחמן דו-חמצני וחמישה גזי חממה אחרים וכל עיסוק שעשוי להגביר פליטת גזים הקשורים להתחממות כדור הארץ.
2009: COP15/CMP5 - קופנהגן, דנמרק[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – ועידת האו"ם לשינוי האקלים (2009)
התכנסה במרכז בלה (Bella Center) בקופנהגן, דנמרק בין 7 בדצמבר ל-18 בדצמבר 2009. בהתכנסות הועידה נחתם הסכם קופנהגן (אנ'). ההסכם נחתם בידי נציגי ארצות הברית, סין, הודו, ברזיל ודרום אפריקה ב-18 בדצמבר. המסמך זיהה כי ההתמודדות עם שינוי האקלים היא אחד האתגרים הגדולים ביותר של ימינו וכי יש לנקוט פעולות כדי לשמור על עליית טמפרטורה מרבית של שתי מעלות צלזיוס. המסמך אינו מחייב מבחינה משפטית ואינו מכיל כל התחייבויות לצמצום פליטת פחמן דו-חמצני ועל כן מדינות רבות וארגונים לא-ממשלתיים התנגדו להסכם זה.
2015: COP21/CMP11 - פריז, צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2015), הסכם פריז (2015)
התכנסה בלה בורז'ה שבפריז מ-30 בנובמבר ועד 11 בדצמבר 2015. הועידה הצליחה לגבש הסכם אקלים עולמי תקדימי לצמצום פליטת גזי חממה על מנת לבלום את ההתחממות העולמית. זהו הכינוס ה-21 בין הצדדים החתומים על אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים וה-11 בין המדינות החתומות על פרוטוקול קיוטו.
בכנס הושגה הסכמה אוניברסלית מצד 195 מדינות, בהן ארצות הברית שאישרו את הסכם פריז בתום הוועידה, הקובע יעד לפליטת גזי חממה כך שהתחממות כדור הארץ לא תעלה מעבר ל-2 מעלות צלזיוס, בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית - המאה ה-18, עד שנת 2050.
בהמשך, הודיע ממשל טראמפ כי ארצות הברית מושכת את ידיה מן ההסכם[1].
2019: COP25/CMP15/CMA2 - מדריד, ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2019)
ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים 2019 (באנגלית: 2019 United Nations Climate Change Conference) היא הועידה ה-25 בנושא. הועידה התקיימה במדריד, ספרד החל מ-2 בדצמבר 2019 ועד ה-13 בחודש. אירועי הועידה כללו את הוועידה ה-25 של החברות באמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים (UNFCCC), הוועידה ה-15 של הצדדים לפרוטוקול קיוטו (CMP15), והישיבה השנייה של הצדדים להסכם פריז (CMA2). ההחלטה לגבי צמצום פליטות הפחמן נדחו לוועידה הבאה. ארצות הברית, רוסיה, הודו, סין, ברזיל וערב הסעודית התנגדו לקריטריונים החדשים. מצד שני, האיחוד האירופי הגיע להסכמה על צמצום הפליטה של פחמן לרמת אפס עד לשנת 2050[2].
2021: COP26 - גלאזגו, סקוטלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2021)
ההתכנסות ה-26 במספר תוכננה להיערך בין 19-9 בנובמבר 2020 בגלאזגו, סקוטלנד; אך בשל אילוצי מגפת הקורונה - שובצה מחדש לתאריכים 12-1 בנובמבר 2021. החלטות הועידה חשובות ביותר לעתיד העולם, כי לדעת המומחים, התופעות שגורם משבר האקלים רק יחריפו, ומזג האוויר משתנה ומקצין, לאור השינוי במאזן האנרגטי של העולם[3].
2022: COP27 - שארם א־שייח', מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2022)
ההתכנסות ה-27 נערכה בשארם א־שייח' שבמצרים[4].
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגונים סביבתיים שונים מוחים כנגד ההסכמים השונים שנחתמו במהלך השנים. טענותיהם העיקריות:
- ההסכמים אינם מחייבים, ולכן לא מגיעים לכדי מימוש.
- היעדים אינם שאפתניים מספיק, או אינם ניתנים לביצוע[5], ומועד השגתם רחוק מדי.
- סעיפי יציאה מן ההסכמים מאפשרים למדינות להחליט לסגת מן ההסכמות שהושגו, בלא שייעשה דבר בנידון[6].
בשל כך, טוענים אנשי הארגונים, אין די בהסכמים הנ"ל.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגרדיאן, הסברים פשוטים על המונחים של הוועידה, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2021- מדריך קצר לשבעה מונחים של שינוי האקלים (באנגלית), באתר TED, נובמבר 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ניסן צור, ארצות הברית פורשת מאמנת פריז לצמצום פליטת גזי החממה, באתר מעריב אונליין, 1 ביוני 2017
- ^ COP25 Ends With a Whimper: A Few Takeaways, Ecowatch' 16 December 2019
- ^ אטילה שומפלבי, ועידת האקלים נפתחה: "התמונות שאנחנו רואים עכשיו זה רק הקדימון", באתר ynet, 31 באוקטובר 2021
- ^ האומות המאוחדות, COP27 Official, COP 27 (באנגלית)
- ^
זמן לפעול עכשיו - רוג'ר האלם, "המרד בהכחדה", הרצאה במסגרת המרד בהכחדה באתר יוטיוב, 13 באוגוסט 2019 (באנגלית)
- ^ טראמפ, כבד את הסכם פריז - נלחמים במשבר האקלים, מתוך אתר מגמה ירוקה
| משבר האקלים | ||
|---|---|---|
| מושגי יסוד | איכות הסביבה • התחממות עולמית • קיימות • שינוי אקלים | 
|
| יוזמות מדיניות בינלאומיות בולטות | ועידות האומות המאוחדות לשינוי אקלים • הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים • התוכנית הסביבתית של האו"ם • ועידת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים • אג'נדה 21 • פסי התחממות | |
| הסכמים מדיניים בינלאומיים | פסגת כדור הארץ (1992) • פרוטוקול קיוטו (1999) • הסכם קופנהגן (2009) • הסכם פריז (2015) | |
| גופים וארגונים אזרחיים בולטים בעולם | גרינפיס • הקרן העולמית לשימור חיות הבר • המרד בהכחדה • אנדה גלנדה | |
| ראו גם | אירוע ההכחדה בהולוקן • אפקט החממה • הקונצנזוס המדעי באשר לשינוי האקלים • חרדת אקלים | |