"טיפול מתקדם בפסולת הוא זכות אנושית בסיסית. טיפול בלתי הולם בפסולת משקף חוסר שוויון חברתי. תעשיית הפסולת יכולה להשפיע לטובה ולצמצם זיהום והשפעה אקלימית, וגם לייצר הוגנות חברתית" כך בדברים שנשא קרלוס סילבה פיליו נשיא ISWA (ארגון הגג של הגופים העוסקים בניהול פסולת בעולם) בכנסWASTED CLIMATE שהתקיים בפארק המיחזור חירייה. נשיא הארגון העולמי הגיע יחד עם משלחת מומחים ממדינות שונות להשתתף בכנס השנתי שנערך לזכרו של דני שטרנברג ז"ל זו השנה החמישית.
התפיסה שהציג מר סילבה פיליו הרואה את הטיפול בפסולת מבעד ל"משקפיים חברתיות" מסמלת את השאיפה של איגוד ערים דן, המפעיל בפארק המיחזור חירייה מתקני טיפול טכנולוגיים לצד מיזמים חינוכיים וחברתיים, לפעול לשקיפות ודיאלוג פתוח עם קהילות שונות ומגוונות ובראשן, תושבי גוש דן ברשויות המקבלות שירותי טיפול בפסולת באתר חירייה.
השרה להגנת הסביבה, הגב' תמר זנדברג אשר פתחה את הכנס ציינה כי "הכנס המתקיים היום מחבר בין שתי סוגיות הליבה הבוערות במשרד להגנת הסביבה - פסולת ואקלים. המשרד מקדם בימים אלה תקנות שעתידות להסדיר את הטיפול בחומר האורגני ואת השימושים המותרים בחומר האורגני המיוצב. מטרת התקנות היא לוודא שהחומר יטופל, יהפוך להיות יציב ובכך תימנע פליטת גזי החממה. בנוסף, המשרד מספק תמיכה בהיקפים של מעל מיליארד שקלים להקמת מתקני מיון וטיפול בפסולת האורגנית".
בתגובה לדבריה השיב ראש העיר תל אביב-יפו, מר רון חולדאי כי על המשרד להגנת הסביבה לאמץ מדיניות עקבית, ולהתמודד בעדיפות ראשונה עם המחסור במתקנים שאמורים לסייע לרשויות המקומיות לצמצם את כמות הפסולת להטמנה. ביחס לפעולות אותן יוזמת עיריית תל אביב-יפו, סיפר ראש העיר כי ''הוכנו תכניות להפחית ב-15% את הפסולת המועברת להטמנה עד 2030. נוכל לעשות יותר, אך מחסור במתקנים המטפלים בפסולת מעורבת מעכב אותנו. ראשי הרשויות המאוגדות באיגוד ערים דן מחויבים לנושא הפסולת והשקיעו לאורך השנים השקעות משמעותיות, כמו מתקן ה RDF שהצליח להעלות את אחוזי המיחזור. העקביות שלנו, והלמידה ממקרים מוצלחים בעולם הוכיחה את עצמה".
גיל ליבנה, שסיכם את מושב הפתיחה והחזון, סקר את הפעולות שנקט האיגוד להפחתת פליטות גזי חממה בפארק המיחזור חירייה. בנוסף, הדגיש שאיגוד ערים דן מתחייב למדוד את עצמו החל משנת 2022 גם באמצעות הערכה כמותית של ההשפעה האקלימית ושל הפליטות שנוצרות באתר. בין יתר הפעולות שננקטו ב-25 השנים האחרונות ושתרמו למניעת פליטות מתאן ופחמן דו-חמצני מנה גיל את שאיבת הביוגז מהר הפסולת, הקמת מפעל ה-RDF, הקמת תחנת תידלוק בגז, והתקנת תאים פוטו-וולטאים על גגות כל המפעלים באתר. השפעת צעדים אלו על פליטות הפחמן נמדדו בעזרת "מחשבון האקלים" אשר פותח גם הוא כחלק מפעילות האיגוד. עשייה זו מהווה תקדים ודוגמה למקומות אחרים בארץ.
למצגת של גיל ליבנה לחצו כאן>>>
"מחשבון הפחמן" של חירייה הוצג מיד בפתיחת המושב המדעי על ידי רון קמרה ופאני ג'וברט מחברת אקוטריידרס. המחשבון הינו כלי שימושי למדידת פליטות הפחמן הנוצרות כתוצאה מטיפול בפסולת הנקלטת באתר חירייה. כלי זה מאפשר למקבלי ההחלטות באיגוד מדידה "בזמן אמת" של פליטות גזי חממה וגם הערכה תקופתית של ההשפעה האקלימית באופן יחסי לתרחיש הבסיס ולפיו 100% מהפסולת מוטמנת בדרום הארץ. המחשבון הוזן גם בתרחישים עתידיים לצורך ניבוי ההשפעה של חלופות אלו וקבלת החלטות לגבי הטיפול המיטבי בפסולת בשנים הבאות.
למצגת של פאני ג'וברט ורון קמרה לחצו כאן>>>
בהמשך המושב המדעי הציג ג'ייימס לואו, מומחה לשיקום מזבלות ומטמנות את היתרונות האקלימיים במעבר לחלופות שונות ומתודולוגיות למדידתן. הנושא הורחב בהרצאתו של אנטוניס מברופולוס, מומחה בינלאומי שערך מיפוי לכל שרשרת הטיפול בפסולת תוך בחינת השלבים השונים בראייה אקלימית.
למצגת של ג'יימס לואו לחצו כאן>>>
למצגת של אנטוניס מברופולוס לחצו כאן>>>
מושב הטכנולוגיות הישראליות ארח ארבעה דוברים ודוברות שהציגו פיתוחים טכנולוגיים המסייעים להפחית בכמות גזי החממה הנפלטים לאוויר. ימית נפתלי, מנהלת פיתוח עסקי בחברת HomeBiogas הציגה את המערכת המסחרית של החברה: מערכת פשוטה לתיפעול, המותקנת בחדרי אוכל מוסדיים, מטפלת בפסולת האורגנית במקום, מייצרת קומפוסט ואנרגיה המשמשת לחימום מים. במקרה של פסולת אורגנית מדובר באפקט משמעותי משום שפסולת מזון שאינה מטופלת כראוי, מייצרת גז מתאן שהשפעתו גבוהה פי 28 מפחמן דו-חמצני.
למצגת של ימית נפתלי לחצו כאן>>>
ד"ר עמית מרמור מחברת "נשר – תעשיות מלט" סיפר כי במפעל "נשר" 30% מהדלקים הם חליפיים ומקורם בפסולות שונות. התהליך התאפשר והתקדם בשל היטל ההטמנה שייקר את חלופת הטמנת הפסולת. עמית התייחס גם להשפעת מיסוי הפחמן על תעשיית המלט. טאטו (ג'ק) ביכיו, מנכ"ל חברת UBQ הביא דוגמאות למוצרים העשויים מחומר גלם ממוחזר שפותח בחברה ונרכש ע"י חברות רכב מובילות וחברות אחרות. לדבריו, כל טונה של חומר מתוצרת המפעל, חוסכת 11.7 טונות של פליטות פחמן דו חמצני. חני כהן ממשכ"ל הציגה יישום טכנולוגי לתהליך איסוף ופינוי פסולת במקטע העירוני - מערכת "אקוקל" שמבוססת על שבבי מעקב אלקטרוניים אחרי התמלאות מיכלי אצירה. המערכת חוסכת 30% מהפינויים של פחים טמוני קרקע ובכך מצמצמת זיהום אויר ופחמן הנפלטים ממשאיות הפינוי.
למצגת של ד"ר עמית מרמור לחצו כאן>>>
למצגת של טאטו ביכיו לחצו כאן>>>
הפאנל שנעל את הכנס בהשתתפות חה"כ רם שפע, ראש המ"מ זיכרון יעקב, מר זיו דשא, מנכ"ל עמותת "אדם טבע ודין" עו"ד עמית ברכה, ומר יוחנן בורשטיין מנהל תחום מתקני קצה במשרד להגנ"ס, עסק בכלי המדיניות החסרים ליישום מדיניות פסולת מצומצמת פליטות. במהלך הפאנל חודד תפקידם של מחזיקי עניין שונים: הרשות המחוקקת, הממשלה, הרשויות המקומיות, וארגונים חברתיים בקידום, פיתוח והטמעה של כלים כאלו.